תשלום בצ'קים דחויים -אשראי ללא ריבית



לפני מספר חודשים עבר בכנסת "חוק אשראי הוגן 1" שמטרתו לקבוע ריבית מקסימלית שמותר לגבות על הלוואות שניתנות לאנשים פרטיים לכל הגופים במדינת ישראל – בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים אחרים.

מטרת החוק להשוות בין הדין החל לגבי השיעור המרבי של הריבית שניתן לגבות מאנשים פרטיים על ידי הגופים השונים שנותנים אשראי במדינת ישראל על אף שלגבי כל אחד מהם יש חוקים אחרים ורגולטור אחר – בנקים (המפקח על הבנקים), חברות ביטוח וגופים פיננסיים אחרים (רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון).

החוק קובע שהשיעור המרבי של הריבית שניתן לגבות מאנשים פרטיים הינה 15% בתוספת ריבית בנק ישראל 2 (שכיום עומדת על 0.1%), למעט לגבי חריגים שעיקרם בהלוואות לזמן קצר.

בניגוד לכיום שניתן לגבות עמלות נוספות מעבר לריבית כגון דמי פתיחת תיק הלוואה שהיו מעלות משמעותית את העלויות הכוללות של ההלוואה, לפי חוק אשראי הוגן נכלל כל סכום שנדרש הלקוח לשלם בקשר להלוואה כולל עמלות שונות שנוגעות להלוואה.

בנוסף, נקבע שהפרת חוק אשראי הוגן שייכנס לתוקף מלא ביום 9/11/2018 ובקשר לחוזה ההלוואה שנכרת לאחר תאריך זה, תיחשב עבירה פלילית.

עם זאת, החוק קובע שכבר החל מ-  9/10/2017 ניתן לגבות מאנשים פרטיים ריבית שאינה עולה על הריבית המקסימלית שנקבעה (15.1% לשנה), על אף שעד נובמבר 2018 הפרה לא תיחשב כעבירה פלילית.

מה העיקרון?

העיקרון שעומד מאחורי חוק אשראי הוגן שקובע ריבית מקסימלית שניתן לגבות הינו חשוב ביותר ופועל לטובת המשק הישראלי, ואני בטוח שבמשך הזמן הרגולטורים השונים ידאגו לטפל בשינויים מסוימים שנדרשים בחוק, בעיקר לגבי הלוואות לזמן קצר והוצאות שנגבות שיש להחריגן ולא לראות בהן כחלק מהאשראי.

עם זאת, צריך לזכור שאשראי לעסקים ולאנשים פרטיים הינו חשוב ונחוץ וסביבת הריבית הנמוכה שיש כיום בעולם בכלל ובישראל בפרט, מובילים לכך שבתי עסק ואנשים פרטיים לוקחים אשראי בהיקפים ובסכומים העולים על יכולתם והעלויות המצטברות של ההלוואות בריביות ועמלות מביאות לקושי תזרימי עתידי ולסיכון ממשי של קריסה כלכלית.

כיום סכום ההלוואות למשקי הבית (לא כולל משכנתאות) נאמד בסכום של יותר מ – 150 מיליארד ₪.

המפקחת על הבנקים אף ציינה בדו"ח שהוציאה לשנת 2016 כי "יש להבטיח שקידום התחרות והגדלת מספר נתוני האשראי לא יביא להצפה של אשראי למשקי הבית באופן שיפגע בחלק מנוטלי האשראי".

השוואת השיעור המרבי שניתן לגבות על הלוואות בין בנקים לבין גופים שאינם בנקים חשובה מאוד ליצירת מסד לתחרות של גופים שאינם בנקאיים עם המערכת הבנקאית.

לאור השינוי שחוק אשראי הוגן מביא לצד המציאות והחשש מעלויות מימון כבדות, כדאי שכולנו כצרכנים נכלכל את צעדינו בתבונה וניקח בחשבון שיש אמצעי תשלום שהינו צ'קים שמאפשר לנו לבצע את רכישותינו בתשלומים דחויים ללא צורך בעלות כספית או בריבית כלשהי.

חוק אשראי הוגן רק ממחיש את הצורך באשראי ואת "הנהירה" ללקיחת הלוואות כשבעצם פעולה פשוטה כמו רכישת מוצרים ושרותים באמצעות צ'קים מאפשרת לעם ישראל לקבל אשראי ללא צורך בתשלום ריביות בכלל.

הצ'ק מאפשר קבלת מסגרת אשראי חוץ בנקאית (או מעבר למסגרת הבנקאית) ללא צורך בחתימה על הסכם מול הבנק או חברת האשראי, ולא כרוכה בעלויות בכלל.

תוכן המאמר ממשיך מתחת לטופס 

מלאו פרטים בטופס ותקבל מידע על הפתרונות הפיננסיים שיש לנו עבור העסק שלכם

    טופס יצירת קשר מהיר שדה חובה מסומנים ב(*)
    מעוניין לקבל חומר פרסומי
    

    כיום ניתן לשלם בצ'קים כמעט בכל בתי העסק בישראל.

    בתי העסק בישראל מאפשרים לשלם בצ'קים דחויים או בעסקאות תשלומים (כמו בכרטיס אשראי) ללא שהם גובים ריבית (להבדיל מחברות האשראי שגובות ריבית בעסקת קרדיט), ובלי שהתשלומים הדחויים יתפסו מקום במסגרת האשראי המוגבלת שיש לכל לקוח בחברת כרטיסי האשראי או במערכת הבנקאית.

    באמצעות תשלומים דחויים בצ'קים, עם ישראל יכול בעצם לקבל אשראי מבתי העסק ללא שום עלות למעט הטרחה הפיזית של כתיבת הצ'ק.

    מוטב היה אם הציבור הרחב היה מרחיב את השימוש בתשלום בצ'קים דחויים בבתי העסק ,ועל ידי כך חוסך בעלויות ריבית יקרות שעולה לו השימוש באשראי מהמערכת הבנקאית או חברות כרטיסי האשראי.

    קחו לדוגמא לקוח שבא לרכוש מוצרי חשמל באחת מהרשתות הקיימות בסכום של 12 אלף ₪ ושילם ב – 12 צ'קים חודשיים.

    ללקוח זה לא הייתה שום עלות אשראי ,והוא קיבל מימון אשראי מרשת החשמל בה ביצע את העסקה לתקופה של שנה.

    אם היה מבצע את העסקה בכרטיס אשראי, העסקה הייתה "תופסת" לו מסגרת של 12 אלף ₪ מתוך מסגרת האשראי שהועמדה לרשותו על ידי חברת כרטיס האשראי, שהייתה מביאה אותו במקרים רבים לניצול מלא של מסגרת האשראי ולכך שהיה נאלץ לקבל אשראי יקר מהבנקים או מחברות כרטיסי האשראי.

    יתרונות השימוש בצ'קים רק מתגברים לאור השינויים שבנק ישראל מבצע בהפיכת הצ'ק ל"חצי דיגיטלי" באמצעות חוק הסליקה האלקטרונית שנכנס לתוקף בשלבים עד פברואר 2018 ואשר בעקבותיו הצ'ק הפיזי לאחר שיופקד בבנק ייסרק ויושמד וכל הטיפול במערכת הבנקאית (או לחילופין – כשהצ'ק יחזור למושך הצ'קים) ייעשה תוך שימוש בסריקה של הצ'ק ולא יהיה יותר שימוש בצ'ק הפיזי.

    מקורות מידע

    1. חוק אשראי הוגן, באתר הכנסת.
    2. ריבית בנק ישראל, באתר בנק ישראל.

     

    היי דברו איתי בוואצאפ